ליברטי - שירשור... לא כמו ההוא. [;

דמויות:
שם: אייזק מק'לין
אופי: עוף מוזר, שקט, סקרן, קשה לו להתיידד עם אנשים, גאון על, מעצבן קלות עם חכמתו, לא מתמסר לאנשים בקלות אבל נאמן מאוד כשהוא מתחבר.
מראה: שיער דיי קצר, מתולתל וגלי, בלונדיני, נוטה לחום. עיניים אפורות, מבנה גוף צנום, גובה קצת מעל הממוצע ובעל עור חיוור.
רקע: בא מבית בעייתי - אמא של עושה הרבה ואבא מתוסבך שנעלם מהבית לתקופות ממושכות מדי כמה שבועות. לפני הפנימייה היה בבית ספר ציבורי רגיל והבריז על בסיס קבוע. אוהב להרכיב פאזלים וחידות מורכבות. נוהג לנשוך את השפה שלו. יש לו כלב שהוא "לקח בהשאה" מהשכנים בשם וויפד קרים. יש לו 3 אחים (אחד גדןך, אחד קטן ועוד אחת קטנה. מעריך את  ג'ייקוב, אחיו הגדול. נוהג להסתובב בחבורה עם ילדים שגדולים ממנו ונכנסים תמיד לצרות. בגלל שהוא שתקן ולא מראה את עצמו יותר מדי בשום מקום אנשים נוטים לחשוב שיש לו פיגור שכלי כלשהו.
רקע פלילי: היה מעורב במכות שהובילו למותו של אחד המשתתפים, וכאשר השוטרים הגיעו הוא כיוון אקדח אליהם ופגע בכתפו של אחד מהם. קיבל אזהרות בעבר על קטטות שלא גרמו לנזק כבד כלשהו.
גיל: 15
זמן בפנימייה: 4 חודשים


שם: אמיליה (איימי) הארדן
אופי: חצופה, דיי חסרת רגשות, מתנשאת, באדאס, פסימית וצינית. נחושה, לא מוותרת בקלות על דברים שחשובים לה.
מראה: שיער שחור ארוך וחלק, בעלת פוני שמוסט באופן תמידי קצת הצידה, כאשר החלק העליון של השיער שמגיע לה עד לגובה של קצות האזניים צבוע בכחול. מלבד זאת, יש לה כמה פסים כחולים צבועים בשיער. חיוורת, עיניים כחולות שמאופרות תמיד בהרבה שחור מסביב. גובה קצת מתחת לממוצע, רזה אבל מלאה במקומות הנכונים. באחת האזניים יש לה בליקס ושני עגילים (אחד עם הרחבה) ובאוזן השנייה רק אחד עם הרחבה.
רקע: הילדה הצעירה במשפחה, באה ממשפחה אמידה. יש לה אחות גדולה בשם מולי שכל הזמן משווים אותה אליה ואח תינוק ש"גונב" את כל תשומת הלב. לכן איימי בילתה את כל חייה במרידות במשפחתה. יש לה חבר בשם ג'אקס. בבית הספר הקודם שלה (בית ספר ציבורי, לאחר שהועפה ממספר בתי ספר פרטיים שהוריה ניסו לשלוח אותה אליהם). היא לא נהגה להתחבר לאנשים לאחר שגיבשה לעצמה את קבוצת החברים הקטנה שלה, ולמרות זאת מרבית הילדים בבית הספר הכירו אותה "בזכות" המוניטין המפוקפק שלה.
רקע פלילי: שיחדה את השופט של משחק חצי המר שג'אקס השתתף בו כי היא ידעה שאין להם סיכוי לנצח. לפני כן קיבלה זהרה על ניסיון תקיפת בעל חנות שעונים שניסתה לשדוד.
גיל: 17
זמן בפנימייה: שנה


שם: דניאל ארתור קינגסטון
אופי: פושטק רציני, לא מסוגל לשבת בשקט, מדבר מהר מדי לפעמים, אינטילגנט. מתנהג כמו מלאך ליד הוריו שבטוחים שהוא מתנהג מושלם תמיד. מתנהג כרגיל ליד המורים ועושה צרות.
מראה: שיער כהה, מבולגן תמיד. מבנה גוף דיי שרירי, גובה מעל הממוצע. בעל עיניים חומות ועור שזוף.
רקע: בן לשני הורים שמנהלים את הפנימייה לעבריינים צעירים. הם שמו אותו שם לאחר סכסוך עם בית הספר הקודם שלו. מקובל בקרב שאל התלמידים הגלל מעשי השטות שלו. החבר הכי טוב של כריס. אלרגי לחתולים.
רקע פלילי: נקי
גיל: 17
זמן בפנימייה: שנתיים
מקום מגורים: קנדה

שם: אלסה אמית'
אופי: עקשנית, עומדת על שלה, מוטה לא להקשיב לאחרים, פיקחית, נכנסת לפאניקה מהר. נאמנה לקרובים לה.
מראה: שיער גלי בלונדיני שמגיע עד לכתפיה. בעלת עור בהיר ועיניים כחולות. נמוכה למדי, טיפה מלאה. על מפרק כף ידה הימני מקועקע סימן האינסוף.
רקע: הוריה גרושים מזה שלוש שנים, ואחותה התאומה, אנני, גרה עם אימה, בעוד שאלסה גרה עם אביה. את שנות ילדותה העבירה במולדתה, נורווגיה. פירומנית ובליינית. שונאת לימודים. אלסה אוהבת לצאת למסיבות ואת העיר הגדולה, היא אוהבת את אומנות הגרפיטי ואומנות רחוב בכללי.
רקע פלילי: פרצה לבית הספר בשעת לילה ושרפה את הקפיטריה. לפני כן נתפסה משחיתה גשר.
גיל: 16
זמן בפנימיה: רק הגיעה

שם: כריסטופר (כריס) גריי
אופי: מקשיב רק למבוגרים שאין להם שום סמכות עליו, שנון וציני, לא מתרגש משטויות, אוהב להקשיב לאחרים ולעזור להם עם הבעיות שלהם, אחראי לדברים שחשובים לו.
מראה: שיער ג'ינג'י שלא עובר את קו האזניים ומתפזר בקווצות מבולגנות על כל הראש. מנומש, עור חיוור, עיניים ירוקות. צנום למדי, גבה ולא רזה מדי.
רקע: נולד למשפחה עם מספיק כסף כדי לסגור את החודש שהשקיעה כל מה שיכלה כדי לגדל אותו בצורה הכי טובה שאפשר. בן יחיד, בקשר קרוב מאוד עם בן דודו אית'ן. תלמיד ממוצע פלוס, גדל באותה שכונה קטנה בכל חייו. יש לו אקסית בשם אפריל שעדיין מאוהבת בו.
רקע פלילי: החבר הכי טוב שלו נהג לגנוב מהסופר המון ממתקים במשך כחודשיים, ויום אחד בעל הסופר שם לב לחסרות כמויות גדולות של ממתקים, והחליט לעקוב אחרי האנשים שבחנות. באותו יום כריס הפסיד בהתערבות עם החבר שלו ונאלץ לגנוב ממתקים מהסופר. בעל הסופר תפס אותו, והאשים אותו בגניבת כל הממתקים. כריס לא דיבר עם חברו מאז שהופלל.
גיל: 16 וחצי.
זמן בפנימייה: 9 חודשים.
מקום מגורים: ניו אורלינס.

רקע מקום:
המוסד לעבריינים צעירים "ליברטי" נמצא באמצע שומקום במרחק שעה נסיעה מאוטווה, קנדה. המוסד נוסד בשנת 1899 על ידי מרת'ה וארתור קינגסטון והוא נועד להיות מוסד מעצר למהגרים, משום שארתור קינגסטון היה שוטר והמשימה הוטלה עליו. בשנת 1934 הפך למוסד לעבריינים צעירים כאשר ארתור קינגסטון נפטר ובנו - וויליאם ארתור קינגסטון שינה את מטרת המקום מפני שבעיית המהגרים הייתה בטיפול כבר שנים. מאז המוסד היה מוסד נוער לעבריינים צעירים.

חוקי המקום:

1. חל איסור מוחלט על שתייה, עישון וסמים.
   חל איסור על יחסי בנים/בנות
   חל איסור על הימצאות בנים בחדרי הבנות, והבנות בחדרי הבנים.
   חל איסור על שוטטות מחוץ לחדרים לאחר שעת כיבוי אורות (2300)
   יש להגיע למעגלי השיתוף פעם בשבוע
   אין לצאת משטח המוסד
   יש להגיע לשירות קהילתי פעמיים בשבוע
   יש להגיע בזמן לכל השיעורים והפעילויות
   חל איסור מוחלט על סחר בשטח המוסד
   חל איסור מוחלט על כל סוג של אלימות
   

תלבושת:
טרנינג שחור עם גומי, חולצות בצבע חרדל / אפור עם צווארון עגול, ונעלי ספורט שחורות. [בנוסף: גופיות חורף וטייצים/גטקס לבנים.]

לו"ז:
ימים ב-ו ~
6:30 - השכמה
7:00 - ארוחת בוקר
8:15 - שיעור ראשון
9:00 - שיעור שני
9:45 - שיעור שלישי
10:30 - הפסקה
10:45 - שיעור רביעי
11:30 - שיעור חמישי
12:15 - ארוחת צהריים
13:30 - שיעור שישי
14:15 - שיעור שביעי
15:00 - סיום הלימודים
15:15 - שירות קהילתי/העשרה*
17:45 - הכנת שיעורים
19:00 - זמן חופשי/מעגל שיתוף*
20:00 - ארוחת ערב
21:15 - תורנות מטבח/מקלחות
23:00 - כיבוי אורות
*תלוי יום - שירות קהילתי יש פעמיים בשבוע ומעגל שיתוף פעם אחת, משתנה בהתאם לילד.

יום שבת ~
7:30 - השכמה
8:00 - ארוחת בוקר
9:15 - תורנויות: מטבח/חצר/כיתות/מכבסה/מגרשים/מסדרונות/סלון/מקלחות/כנסייה
11:15 - ניקיון חדרים
13:00 - ארוחת צהריים
14:15 - זמן חופשי
16:00 - ביקורי משפחות
17:00 - זמן קריאה
18:30 - העשרה
20:00 - ארוחת ערב
21:15 - זמן חופשי+מקלחות
23:00 - כיבוי אורות

יום א ~
7:30 - השכמה
8:00 - ארוחת בוקר
9:15 - תפילה/דרשה
11:15 - זמן חופשי
13:00 - ארוחת צהריים
14:15 - זמן חופשי
16:00 - טורניר ספורט
18:00 - סרט
20:00 - ארוחת ערב
21:15 - זמן חופשי+מקלחות
23:00 - כיבוי אורות

חדרים:
בנים - כריסטופר, אייזק (+2)
בנות - איימי (+3), אלסה (+3)
--------

נקודת התחלה:
אלסה מגיעה D:
בוקר יום ג'.

איימי - "השכמה! השכמה!" אני שומעת את צווחותיה של מיס ואלאס, המורה למתמטיקה למתקשים מבעד לדלת, תוך כדי דפיקות חוזרות ונשנות. אני ממצמצת בגלל האור שחודר דרך וילונות החדר ששכחתי לסגור, ומתיישבת במיטה.

אייזק - לא צריך להיות כלב בשביל לשמוע את הצעדים הכבדים של מר פינד ואת הדפיקות הרמות שלו על דלתות הברזל של החדרים. אני קם כמעט מיד, כל השאר ישנים עדיין, אני מניח שמשהו בחיי בעיר הרגילו אותי לקום מכל צפצוף של מכונית מחוץ לבית. מר פינד דופק על הדלת בחוזקה. "קומו!" הוא צועק. שלושת הנערים האחרים בחדר קמים בקושי.

איימי - אני משפשפת את עיניי ומפהקת. אולי לא הייתי צריכה להישאר ערה עד כל כך מאוחר ולדבר עם ג'סי, אחת מהשותפות שלי לחדר. אני קמה, לוקחת את מברשת השיניים ומשחת השיניים שלי ויוצאת מהחדר בפיג'מה שכוללת חולצה שגדולה עליי בכמה מידות ותחתונים אל המקלחות.

אייזק - אני מחליף את הגופייה הארוכה והמכנסיים, בגופייה לבנה אחרת וגטקס חימום ועליהם לובש חולצה אפורה ארוכה וטרנניג שחור. אני גורב שני זוגות גרביים אחד על השני ונועל נעליים. בלוקר שלי במקלחות יש את שאר הדברים, המגבת הקטנה, מברשת השניים והמשחה. אני מוציא מהמגירה ברגע האחרון את המעיל, כובע הצמר וכפפות. עכשיו פברואר, קר מאוד בקנדה. הפריטים האלה הם הדברים היחידים שמבדילים אותנו אחד מהשני פה בליברטי. וגם הם עברו בדיקה מקיפה לפני שקיבלתי אותם. אני חובש את הכובע ויוצא למקלחות.

איימי - אני מיד מצטערת על זה שלא התלבשתי לפני שיצאתי מהחדר. רוח קפואה מכה בפניי וברגליי החשופות, ואני מתכווצת ככל יכולתי ומחבקת את גופי בידיי. מישהו מתנגש בי. ״תסתכל לאן אתה הולך, אידיוט.״ אני מסננת בלי להסתכל במי התנגשתי וממשיכה. אחרי שאני מצחצחת שיניים ושוטפת פנים אני חוזרת במהירות לחדר כדי להתלבש בתלבושת המטופשת. אני מתאפרת מסביב לעיניים ומסדרת את השיער שלי, חושבת את הכובע הכחול שלי ועוטה את הכפפות התואמות.

אייזק - כשאני מגיע למקלחות, די ריק שם. פה ושם יש נער ביריון שמזכיר לי את הסיוטים הכי גדולים שלי. אני מצחצח שיניים מהר ושוטף פנים. היום יום שלישי. אני יוצא בחזרה לחדר שלי. שהוא לא באמת שלי. כריסטופר כבר על הרגליים, הוא בדיוק מחליף תחתונים. אנחנו שילוב מוזר, החבר'ה בחדר - אף אחד מאיתנו לא אמיץ מספיק בשביל להחליף בגדים לעיני כל או בכללי לדבר יותר מידי. יש את קליי - הוא בן 18 כמעט, קרוב מתמיד לעזוב את המקוח הזה. הוא יושב פה בגלל עסקי הפירומניה שלו. ויש את מייקל, שיושב על שדידת בית באזור מגוריו, בברלי הילס. לגמרי סטייל בלינג רינג. וכמובן יש את כריסטופר - גנבה. הוא ומייקל בני 16 וחצי. ויש אותי - אייזק. ויש הרבה גרסאות למה אני כאן, תלוי את מי שואלים - אבל כבר שמעתי אנשים שטוענים שאני כאן בגלל פדופיליה או רצח או שוד או לקיחת ערובה. כל הגרסאות האלה לא נכונות. אני מסדר את המצעים, מנפח את הכרית למרות שאני שונא אותה ככה ויורד לאכול. ממילא יש עוד רבע שעה.

איימי - ״איימי? את באה?״ שואלת ג׳סי. ״עוד מעט. אני רק רוצה לסיים עם האיפור.״ אני משקרת כדי להישאר בחדר עוד קצת. היא מושכת בכתפיה ויוצאת. אני נשארת לבד בחדר ומשכבת על המיטה שלי, מותשת. אני עוצמת את עייני לרגע.

כריסטופר - ״דניאל! אכפת לך להואיל בטובך ולהזיז את התחת העצלן שלך החוצה? אני רעב.״ אני אומר. הוא מסתכל בחצי החיוך הממזרי המפורסם שלו, ואני פשוט נד בראשי בתסכול. ״בוא כבר. אנשים רעבים פה.״ הוא נושף וקם. ״בסדר, בסדר. אני בא.״ הוא יוצא אחריי החוצה. בעיקרון, דניאל לא איתי בחדר. הוא גר עם ההורים שלו בבית שקרוב לפנימייה, אבל הוא בא להיות איתי בבקרים כשההורים שלו באים מוקדם.

אייזק - לארוחת בוקר היום יש דייסה וסלט. זה לא כזה רע. אני לוקח את המגש שלי עם מגשית האלומיניום ומתיישב בשולחן בקצה החדר אוכל

איימי - אני פוקחת את עיניי לאחר זמן מועט ומגלה לחרדתי שהשעה דקה לשבע. אני פותחת את הדלת ושועטת במורד המדרגות, ונתקעת במישהי כשאני עוברת בכניסה. אני נופלת על הרצפה, והמזוודה של הבלונדינית נופלת על רגלי. אני חושקת את שיניי בכאב בעוד הבלונדה מתחילה להילחץ. ״אלוהים, את בסדר? אני כל כך מצטערת, לא שמתי לב... קיבלת מכה? את מדממת?״ היא שואלת בפאניקה ומרימה את המזוודה שלה. ״לא.. רק כאב ראש מהצווחות שלך.״ אני רוטנת, מתעלמת ממנה וממשיכה לצלוע לחדר האוכל.

אייזק - אני אוכל את הדייסה בשקט.

איימי - אני מגיעה לחדר האוכל וקורסת על הכיסא הקבוע שלי אחרי שלקחתי סלט וויתרתי על הדייסה, שנראית יותר כמו קיא. ״מה קרה, איימי? את נראית זוועה.״ אומרת ג׳סי. אני מלכסנת אליה מבט מוות ומתחילה לנקר בסלט.

אייזק - אני מביט לזוג הבנים שבאים לעבר השולחן שלי. כריסטופר - שותפי לתא. והחבר הכי טוב שלו - דניאל, שלומד פה רק כי ההורים שלו אחראים. רק שלו ישבו פה רק שלא ישבו פה. והם מתיישבים מולי. בלית ברירה כמובן.

איימי - אני חושבת על היום המדכא הצפוי לי. אחרי שבעת השיעורים היומיום יש שירות קהילתי. אנחנו ממשיכים את העבודה מהשבוע שעבר וצובעים את בניין הספרייה.

כריסטופר - ״היי אייזק.״ אני אומר.

אייזק - אני נושך את השפה התחתונה ובוחש בדייסה

איימי - אני אוכלת את הסלט שלי, וכשאני מרימה את מבטי אני קולטת את הבלונדה שהתנגשה בי לפני כמה דקות.

כריסטופר - דניאל מגלגל את עיניו ומתחיל להתלונן בפעם הצי יודע כמה על חוסר ההוגנות בזה שגם הוא עושה עבודה קהילתית.

אייזק - אני משתדל להתעלם מהבירבורים חסרי ההיגיון של דניאל על העבודה הקהילתית. כל אחד יכול להגיד שזה לא הוגן, שתפסו אותך ברגע שפל קטן אחד - והבגדים הכתומים נדבקים אלייך. אני ממשיך לבחוש בדייסה.

אלסה - "אז איך זה אממ הולך פה? אני יכולה לשבת כאן?" אני שואלת את הילדה שמולי.

איימי - אני מושכת בכתפיי בחוסר אכפתיות. ״כל עוד לא תפילי עליי עוד מזוודה.״

כריסטופר - ״דן, תראה, אני מבין שלא עשית כלום, אבל עדיין. זה לא הוגן כלפי הילדים האחרים פה.״

אייזק - אני רוצה להגיד לדניאל שהוא צריך להיות שמח שהוא בכלל עם אופציה ללכת. הוא היחידי שלובש טרניניגים נורמליים וחולצות טובות. אני שותק.

איימי - הבחורה הבלונדינית מחייכת ומהנהנת. ״אלסה.״ היא אומרת ומתיישבת לידי. ״איימי.״ אני משיבה.

כריסטופר - ״וזה הוגן כלפיי?״ הוא שואל. אני מושך בכתפיי.

אייזק - אני ממשיך להקשיב לשיחה. אין לי יותר מידי מה לומר, אני נושך את השפה והיא מתחילה לדמם.

איימי - אלסה מתחילה לשאול אותי שאלות על הבית ספר, ואני עונה לה ביובש.

כריסטופר - ״אייזק, השפה שלך מדממת.״

אייזק - "מה?" אני שואל פתאום

איימי - ״טוב, לצערי אני צריכה ללכת להתארגן לשיעור. נדבר.״ אני אומרת והולכת.

כריסטופר - ״השפה שלך מדממת.״

אייזק - "אהה..." אני ממלמל ומנקה את השפה.