ליברטי - שירשור... לא כמו ההוא. [;

איימי - אני מתרכזת בצלחת שלי בזמן שכריס מתחיל לדבר עם בנג׳י, קצת בחוסר חשק. ״כריס, אייזק - איימי ואלסה.״ הוא עושה בינינו היכרות.

אייזק - אני מחפש תוכנית מפלט לברוח מהשולחן.

איימי - ״בנג׳י.״ אני אומרת בשקט ומושכת בשרוולו כמו ילדה קטנה. הוא מפנה את מבטו אליי. ״למה הבאת אותם?״
״כי החדשה רצתה להכיר אותם, אבל לא היה לה מספיק אומץ.״ הוא עונה. ״וחוץ מזה, את תאהבי אותם. תאמיני לי.״ הוא אומר בביטחון. אני מעבירה מבט ספקני אל אייזק. ״טוב, אותו אני לא ממש מכיר. אבל לפחות את כריס את תאהבי.״ אני מגלגלת את עיניי וחוזרת לצלחת שלי.
״מאיפה אתה?״ שואלת אלסה, מנסה לדובב את כריס.
״ניו אורלינס.״ הוא עונה ובולע את המזון שבפיו. ״את לא נראית מפה.״
אני שומעת חיוך בקולה של אלסה. ״נורווגיה.״ היא עונה. ״עברתי לפה בגיל שבע.״
״חתיכת שינוי.״ אומר כריס.
״כן...״ היא מהמהמת. ״כמה זמן אתה כבר פה?״
״חדשה, מה?״ הוא מחייך באירוניה. היא מושכת בכתפיה. ״תשעה חודשים.״
הם ממשיכים לדבר במהלך כל הארוחה על שטויות כאלה. אני מסיימת לאכול עשר דקות לאחר מכן, מחייכת בהתנצלות מזויפת וקמה מהשולחן. אייזק, שנראה שמח על ההזדמנות, קם גם הוא ובורח החוצה.

אייזק - אני משוטט בבית הספר ומחליט לחזור לחדר לזמן שנותר לי. דניאל ישן במיטה של כריס. אני מתיישב על הרצפה ומבין בפרצוף שלו כשהוא ישן.

אלסה - "אז יש לך איזו עצה לתת לי?" אני שואלת את כריסטופר.

איימי - אני יוצאת מחדר האוכל לכיוון החדר שלי.

כריס - ״בקשר למה?״

אלסה - "בקשר למקום הזה. אני חדשדושה כזאת. בטוח יש לך משהו להגיד לי לטובתי האישית."

אייזק - אני בוהה בדניאל הישן. ממש בגובה עיניו.

כריס - אני מהמהם. ״אל תיכנסי לצרות. תעצמי למישהו שיודע מה הוא עושה בשבועות הראשונים שלך.״

איימי - אני נכנסת לחדר הריק שלי.

אלסה - "מי היה לך?"

אייזק - דניאל מפהק מתוך שינה ופוקח עיניים. הוא דופק צעקה.

כריס - אני מחייך. ״בהתחלה אף אחד. ואז דניאל.״

אלסה - "דניאל? מי זה?" אני שואלת.

אייזק - "מה לעזאזל לא בסדר איתך?!" דניאל שואל.

כריס - ״הבן של המנהלים.״ אני עונה, מחייך לנוכח הפתעתה של אלסה.

אייזק - אני מושך בכתפיי.

אלסה - "והוא לומד, כאילו, פה? זאת אומרת - בלי להעליב או משהו - אבל אממ, לכולם פה יז רקע פלילי או שקר כלשהו"

כריס - אני נאנח. ״היו לו כמה ״תקלים״ בבתי הספר הקודמים שלו, אז ההורים שלו החליטו שזה הכי טוב בשבילו. לכי תביני אותם.״

אלסה - "אני לא מבינה. אבל לא נורא." אני מחייכת.

כריס - אני מושך בכתפיי. ״אז יש לך רעיון למישהו הזה?״

אלסה - "החבר ההוא שישב איתך בשולחן נראה נחמד." אני מחייכת.

כריס - אני מעקם את אפי. ״אייזק? הוא זאב בודד כזה. אני לא בטוח שהוא בעצמו מכיר את כל מה שמותר ואסור לעשות כאן.״

אלסה - "אולי פשוט לא היה לו אף אחד שיעזור לו." אני מציעה ומסתכלת על כריסטופר במבט מלא משמעות. "שמעתי שמורידים בכלא על התנהגות טובה." אני מוסיפה בחיוך. כריסטופר מחייך חיוך מתחכם - "חבל שלא אמרו לי את זה בכיתה א כשגנבתי מרשמלו לאחד הילדים."

כריסטופר - אלסה מחייכת. ״אני חושב שאני סיימתי לאכול.״ אני אומר.

אלסה - "אממ טוב. אז היו שלום לך כריסטופר." אני אומרת

כריסטופר - ״כריס.״ אני אומר. ״היה נפלא להכיר אותך.״

אלסה - "גם אותך. תחשוב על זה טוב? על להיות מנטור לאייזק." אני אומרת.

כריסטופר - אני משתהה לרגע ליד השולחן. ״חוק מספר אחת,״ אני אומר ״כל אחד לעצמו. את לא תשרדי פה אם כל הזמן תדאגי לאחרים. אני מתחיל לשקול להיות המנטור שלך, לא של אייזק.״ אני אומר, מסתובב והולך.

אלסה - אני נשארת קצת המומה מכל זה. אני הולכת לרשימת החדרים שראיתי בכניסה. אני מחפשת את השם אייזק. יש ארבעה כאלה ברשימה. אני מנסה לעשות הצלבה עם השם כריסטופר. כריסטופר יש שניים. אחד בחדר b12 ואחד בa16 אני מסתכלת על האייזקים. B12. בינגו. אני עולה בחיפוש אחר החדר. כשאני מוצאת אותו - אני חושבת אם לדפוק. אחרי חצי שניה מחליטה שלו. נער אחד שוכב על אחת המיטות. חצי מקלל חצי מקניט נער אחר שיושה בגבו אליי. אני מכחכחת בגרוני. שניהם מסתכלים עליי.

איימי - אני מסתכלת בשעון ונאנחת. יש לי תורנות מטבח היום. אני קמה באיטיות מהמיטה שלי ויוצאת בעצב לכיוון המטבח.